דף הבית Skip Navigation Links דף הבית > תרבות ואמנות > זיכרון מוסיקלי ממעמקים
 

זיכרון מוסיקלי ממעמקים

מיה הוד
26/12/2007

הם פותחים בבת קול "אום", שכולם שרים יחד, כמו להעביר חוטר בקנה, לצחצח אותו מבפנים, לאפשר לקול לעבור דרך החלל הנקי. שבעה אנשים בחצי גורן על הבמה, שלושה זמרים, השאר גם שרים, וגם פורטים על גיטרה, כלי נשיפה מעניינים וכלי הקשה. שרים בעברית, בערבית ובפרסית. בסלסולים תימניים ובליוויים ווקאליים עמוקים.

"ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך". מהמאה ה 15, בתימן, ספרד, מרוקו, טורקיה ואיראן, בקהילות היהודית והמוסלמיות, עלה הצורך להיפגש מחוץ לכותלי בית הכנסת והמסגד, ולשיר ביחד. "התכנסות לשם שירה היא צורך שבטי די בסיסי", אומר גיל רון שמע, שמנחה את הערב. "צורך שמתחזק בעיקר בימים קשים, בעיקר כששתי התרבויות העשירות האלה מתנגשות".

"דיוואן הלב" מעלים את הזיכרון ממעמקים. זו לא הופעה, אלא מפגש מלב אל לב. חלל הודיה מפוצץ. יש פה הרבה קבועים, שנפגשים מדי חודש, מכורים לערב הזה.

לגיל רון שמע ולאמנו קמפינו היה חזון: אנשים שרים תפילה ביחד. אילי בר, עורך "חיים אחרים", יצר את החיבור, ואליהם הצטרפו אבישי בר נתן, ליאת ציון, דביר כהן, ינון דרוויש וארז מונק. רובם מוסיקאים נטו, אך חלקם עוסקים בתחומים שונים.

לפני כשלוש שנים, ביולי 2003, הם התחילו להופיע ב"בית חיים אחרים". המתכונת לא השתנתה, פה ושם נוספו פיוטים, אך הקונספט נשאר - חצי טקס, בדגש על שירה משותפת. החברים הקבועים מזמינים אורחים, כמו מארק אליהו או איל סלע, נגני כלים מלודיים, עם קטעי סולו ושירה, שמקשטים ומגוונים. בהופעה מתארח אמיר שהסאר, מוסיקאי פרסי מוכשר שחי בישראל, ומנגן על חלילים שונים, מלווה בקולות מדהימים ואף שר בפרסית.

מתחילים ב"מלאכי עליון", שמזמינים לכבד אותנו בנוכחותם. 
ואז עוד שירים רבים שהם ציטוטים מקראיים מולחנים או משפטי אמונה ממקורות אחרים. 

"נוח על כנפי החיים, הן יובילוך למקום הנכון /
תן בתרמילך חכמת הדרכים ובליבך אהבה / 
הטה אוזנך לצחוק ילדים / 
תן בקולך שירה".

הפיוטים עוברים כמו גל. כל שיר מתחיל לאט ואז עולה, בקצב, בקול, בהצטרפות הקהל. מחיאות כפיים, ישבנים קופצים, כמה שקמים לרקוד וצעקות קולולוש במרחבי החלל. המילים פשוטות וקליטות, והמנטרה חוזרת עד לקליטה סופית. אחרי השיא, השירה יורדת עד שהופכת חלשה, ואז השקט החובק. לא מוחאים כפיים אחרי השיר, אלא נותנים לדממה הרחבה שאחרי לחלחל פנימה, להיספג בנימים הדקים שבפנים.
מדי פעם גיל מקריא קטעים מתוך הספר "ההארה" של רומי. האתנחתאות רחבות, השקט שבין לבין מעצים. ההזדמנות הזו להקדיש ולהתקדש יחד היא באמת כמו נוסטלגיה עתיקה שמתעוררת, מעלינו מרחף חיבוק גדול של אחרי הקול, שנמס אל תוך הלב.

"שיר למעלות / 
ממעמקים קראתיך אלוהים /  
אדוני שמע בקולי / 
תהיינה אוזנך קשובות לקול תחנוני".

מבקשים לאחל שהמסע המרפא, שמתרחש כעת בחלל בו אנו יושבים, יתפזר מגבולותינו אל הצפון, אל גבולות המדינה, אל המזרח התיכון ואל העולם כולו.

זו פעם שלישית שאני יוצאת מההופעה הזו באוטו מלא, בו אנחנו פוצחים בשירה היסטרית אל מול השתאות נהגי המכוניות הסמוכות ברמזורים.

1. הללויה
  איורוודה 08/11/2010
 לדף הקודם 1/7 לדף הבא
לוח שידורים 29.6- 3.7 2014...
מהות החיים ובית פליציה בלומנטל בפסטיבל מוזיקה...
לאהוב את החיים דרך המוסיקה
יום שידורים מיוחד לסיכום יום מעשים טובים וחג...