חדשות טובות או רעות?
"משרד הבריאות החליט לאסור על מהפנטים מוסמכים לבצע שחזור גלגולים - תהליך מיסטי שמבצעים מי שמאמינים בגלגול נשמות", זעקו כותרות בעיתונים השבוע.
.jpg)
זמנים טובים הגיעו למחוזותינו ובצידם חדשות טובות וחדשות רעות. החדשות הטובות הן שגם אנשים "נורמלים" מסכימים להיפתח לחקור גבולות חדשים- ישנים. בארץ כל מי שמורשה לעסוק בהיפנוזה הם בדרך כלל רופאים, פסיכולוגים או פסיכיאטרים. ואם נושא כזה הגיע לדיון במשרד הבריאות זה אומר שכמה מהם אפילו "חוטאים בשחזור גלגולים". החדשות ה"רעות" הן שזה, כך לפי משרד הבריאות...מסוכן. אבל זוהי טיבה של הקידמה. מפחידה עד שמתרגלים אליה ואז גם היא הופכת לשגרה.
האם זה באמת מסוכן?
האמת, במשרד הבריאות צודקים. הם לא שוללים את העיסוק (וכמובן גם לא מחייבים אותו), הם רק טוענים, שאותם מטפלים בהיפנוזה לא עברו הכשרה מתאימה לטיפול שכזה. ולמה זה מסוכן? כי מי שעושה את זה לא בהכרח הוסמך לזה. זה כמו שרופא לא יכול ולא מורשה לטפל בכל תחלואי האדם. אורתופד לא ינתח לב ואורולוג לא יישר שיניים. כך גם פסיכותרפיסטים, מתמחים בתחומי ריפוי שונים, ורוכשים כלים שונים ומיומנויות גישה לנפש האדם. אז מה עושים? לא מטפלים בשחזור גלגולים? בודאי שכן. רק לומדים את זה קודם. הבעיה היא שאין עדיין מוסד מוסמך להכשרה בנושא.
את התחום של תרפיה בשחזור גלגולים למדתי במשך שלוש שנים, עמוקות ורציניות אצל שני מורים הולנדיים, רוב בונטרבול וטיניקה נורדגרף, שחוקרים את התחום כבר כשלושים שנה ומנהלים את ביה"ס הגדול ביותר באירופה לתחום. אהבתם לישראל מביאה אותם לכאן מספר פעמים בשנה, והם מקיימים את הקורסים בעין הוד. הלימודים כוללים חומר עיוני רחב יריעה, התנסות מעשית וכן סטאז' מונחה ומפוקח. בעמותה שהתקיימה עד לא מכבר, היו חברים כמאה מטפלים שעברו את ההכשרה הזו, ולפני בתפקיד יו"ר העמותה עמד פסיכולוג קליני.
אחד הדברים הראשונים שלומדים הוא, שיחסית קל להכניס מישהו לזיכרון מגלגול קודם. השאלה כיצד מטפלים בו משם. ובזה התמקד עיקר הלימודים.
טיפול או תהליך מיסטי?
מי שהביא את התחום למרכז העשייה הטיפולית בארה"ב ובעקבות זאת בעולם כולו, היה פרופ' יהודי בשם בריאן וייס. וייס, מחבר ספרים רבים בנושא ביניהם "שיעורים ושורשים בזמן" שיצא בעברית בהוצאת מרקם, אדם מכובד שלמד פסיכיאטריה באוניברסיטת ייל, ועמד בראש המחלקה לפסיכיאטריה באוניברסיטת פיטסבורג ובביה"ח הגדול "מאונט סיני". לא תגידו איזה רוחני...
מוביל דעה נוסף הוא ד"ר מייקל ניוטון, גם הוא חיבר ספרים רבים ביניהם "מסע הנשמות". מה שמשותף לשניהם, הוא הגילוי שמטופלים, בעיקר במצב תודעה מאוד עמוק כמו מדיטציה או היפנוזה, מביאים סיפורים שנראים כאילו שייכים לחיים אחרים. שניהם, כחוקרים, החליטו שהם לא יכולים לפטור את זה באמירות כלליות כמו 'זיכרון קולקטיבי' או פחדים ארכיטיפים, ובעיקר לא להאשים את המטופלים שלהם בהמצאות דמיוניות.
במחקרם הם גילו שני דברים חשובים. האחד הוא אמיתות הפרטים שהם ביקשו ממטופליהם להביא, כמו תאריכים, ציוני מקום, מטבעות, פריטי לבוש או פריטים הסטוריים אחרים הניתנים לבדיקה. וייס, בדק את הנתונים בספרייה הלאומית של ארה"ב ונדהם לגלות את אמיתות רוב הנתונים שהובאו במהלך טיפול פסיכותרפיסטי.
הדבר השני והחשוב יותר, הוא הערך התרפויטי הגדול שהביאה שיטת טיפול זו למטופלים. ערך כמותו לא ראו בשום שיטה אחרת בה עבדו כד כה.
וייס בפירוש לא ראה בטיפול זה שיטה מיסטית, אלא רק הרחבה של תחום הראייה האנושי.
במשך עשור אני מטפל באנשים בשיטה זו, שיטת טיפול קצרת מועד, יחסית לכל טיפול פסיכולוגי אחר, ומגלה יותר ויותר את הערך העצום שהיא מביאה למטופלים.
האם זה קיים באמת? קטונתי. אני מתמקד בערך הטיפולי של הנושא ולא בצורך לשכנע מישהו.
אבל האם אפשר לפסול את זה על הסף? נראה שאפילו במשרד הבריאות נמנעים מלעשות זאת.