זכר ונקבה
וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ,
בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ:
זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם
הפירוש הרגיל הוא שזכר ונקבה שונים הם, ואנחנו זקוקים לזיווג עם הצד השני כדי להפוך לשלם. כדי לקיים חיים מלאים. כדי לברוא חיים. אבל זה רגיל. הפירוש האחר, שקיים, למשל בטנטרה, הוא שבכל אחד מאיתנו יש זכר ונקבה. כלומר ההתגשמות הגופית שלנו מביעה בחיים האלו יותר זכר או יותר נקבה, אבל הפוטנציאל השלם קיים בכל אחד מאיתנו. בחיים אחרים אולי היינו או נהיה שונים. וזה כבר מורכב להבנה. כל כך מורכב שהתרגול הרוחני הטנטרי לא מנסה להסביר, אלא שולח את המתרגל הרוחני לחפש את הזכרי (לינגהם) והנקבי (יוני) בתוכו מתוך התנסות חווייתית.
אז להיות הומו זו סטייה או לא?
אין סטיות בטבע. רק התנסות של הנשמה בביטויים שונים שלה על פני האדמה. בעצם, אין האדם נקבע על ידי תכונותיו. כמו שאדם עם ליקוי ראייה אינו הופך להיות אדם עיוור, כלומר לא כל ישותו נקבעת על ידי תכונת גוף אחת, כך לא נקבע אדם על ידי העדפותיו המיניות. אלא אם יש למישהו רצון להדיר אותו מהחברה. ולמה יחפוץ אדם להדיר אחר מקרבו? כי זה מעורר בו עצמו את פחדיו שלו, שמא גם בו קיים צד שכזה. אולי. אולי מסיבות אחרות, אבל בכל מקרה סוג דחייה שכזה כרוך בעיוורון מצד הדוחה. חוסר יכולת לראות את המציאות כפי שהיא והכללתה לכותרות גדולות. כך נוהגת כל חברה שקיומה לא בטוח. היא שוללת את האחר לצורך חיזוק הזיהוי העצמי שלה. זהו ביטוי של פחד ולא של אהבה.
שנאה היא אהבה עם כיוון שלילי
בכל אחד מאיתנו חרוטים זיכרונות מכאיבים של נטישה ודחייה. זה מתחיל מהניתוק מהרחם וממשיך בחוסר היכולת של הורינו לספק לנו את כל צרכנו כל הזמן. ככה זה. לפעמים זה בוטה יותר וכרוך בדחייה של ממש מהתא המשפחתי, מנטישת אחד או שני ההורים (כמו במקרה מוות למשל). לפעמים זה ממשיך בדחייה מהחברה בביה"ס או בתנועה. זיכרונות אלו מקשים עלינו לקבל את עצמנו כמו שאנחנו. שהרי "אם היינו מושלמים לא היינו נדחים", לא? לא ממש.
לפעמים הדברים פשוט קורים. ללא קשר למי שאנחנו. אבל אנרגיה זו של דחייה, היא כל כך חזקה שהיא מתחילה תנועה בתוכנו. תנועה שיכולה להתכוונן לרצון להיות חלק מקבוצה, או תנועה שיכולה להגביר את הדחייה. כאילו לייצר שליטה על התהליך. אם דוחים אותי אז כבר אדחה את עצמי. אז עשוי להתחיל תהליך של הרס עצמי או הרס הסביבה. או שניהם. הרס עצמי יכול להתבטא בחוסר טיפוח עצמי ושמירה על היגיינה, למשל, ויכול להתבטא ברצון להתחבר לתנועה שמגדירה את היחידים שבה באופן מוחלט כמו כת או דת קיצונית.
הרס הסביבה יכול להתבטא ברצון לדחות את כולם. במקום לייצר אהבה, לשתף אחרים בפחדים שלי. ככה הורגים ילדים בביה"ס בארה"ב או באנגליה, ככה הורג אב שנדחה את בתו. ככה פוגעים במי ששונה ממני בביטוי המיני שלו.
זה לא אתה זה אני...
זה עשוי להעליב אבל לפעמים זה נכון. אני לא רוצה להיפרד מבת זוגי כי היא רעה. רק כי לי היא פחות מתאימה. כשיש לי יכולת תקשורת גבוהה אני אומר לה זאת. אם היא פקוחת עיניים היא יכולה להבין זאת. האדם שפגע בילדים במרכז ההומו לסבי בת"א עשה זאת לא בגללם. הוא עשה זאת אולי כי קשה לו לקבל את עצמו כמו שהוא. עם כל החלקים שבו. חלק אוהב וחלק שונא, חלק טוב וחלק רע. חלק גברי וחלק נשי.