כפי שפורסם לפני יומיים (שני) ב"וואלה!" לקראת סיום הקיץ וכהיערכות לחורף, החליטו תושבי הצפון להירתם למבצע ניקוי הפסולת שהותירו המטיילים בכנרת. כבר היום יגיעו בני נוער לחוף מלצ'ט הסמוך למושבה מגדל, ויחלו בניקיון רצועת החוף. מחר יצטרפו אליהם עשרות מתנדבים נוספים לניקיון הכנרת מבפנים ומבחוץ. רשות הניקוז תסייע בליווי סירה מיוחדת שתעזור באיסוף האשפה הרבה. צוללנים מתנדבים שנרתמו למשימה ינקו את קרקעית האגם.
בתוך ים החדשות הלא-טובות אליהן אנחנו מתעוררים מדי בקר, כל-כך חשוב ליידע אותנו גם בקיומם של פרוייקטים מבורכים כגון הפרוייקט הזה.
מי שצופה בחדשות או קורא את הכתבות הראשיות בפורטלים השונים באינטרנט, עשוי לחשוב כי אנחנו חיים בעולם שרב בו הרע על הטוב. אייטמים מבורכים כמו זה שלפנינו נדחקים לקרן זווית ורק אם עורכים חיפוש ולא נכנעים לכותרות הזועקות, מצליחים להגיע אל המידע הזה.
ובכן, חפרתי ומצאתי. שימו לב – מדובר בהחלטה של תושבי הצפון לנקות את הכינרת, המספקת מים לחלק ניכר מתושבי ישראל. ליוזמה זו מצטרפים בני נוער, אשר באופן רגיל אנו תופסים אותם כיצורים אגואיסטיים ביותר ואלימים יתר על המידה, או ככאלה שכל מה שמעניין אותם הוא מה ילבשו מחר ולאיזה מתמודד לשלוח אסאמאסים. מסתבר שלא. הנה ישנם עוד אנשים שמסוגלים לקום ולעשות מעשה שמיטיב לא רק עם עצמם אלא גם עם כלל האוכלוסייה. מבורכת גם ההתגייסות של רשות הניקוז לפרוייקט,כמו גם התגייסותם של צוללנים מתנדבים.
ואולם, עם כל הנימה החיובית, ישנה שאלה מהותית שחייבת להישאל בהקשר של פרוייקט ניקוי הכינרת: נכון, יש הגיון בכך שמאחר שהציבור מלכלך, הציבור ינקה. אבל בל נשכח כי הכינרת הינה משאב לאומי. האינטרס להיותה נקייה וברת שימוש הינו אינטרס של כולנו. מדוע יש צורך ביוזמה התנדבותית? מדוע לא מגיעה היוזמה הזו מגורם מדינתי האחראי על משק המים בישראל? מדוע יש להסתמך על יוזמות פרטיות במקום לקחת את השרביט באופן ממלכתי, ולהכריז כי מדינת ישראל מנקה את הכנרת (ובמקביל עונשת את אלו המזהמים אותה, על-מנת למנוע זיהום עתידי)?
בכל מקרה, טוב שהנושא הזה נמצא על סדר היום הציבורי ומכריח אותנו להתבונן היטב הן בפעולת ההתנדבות המבורכת מחד, והן באזלת היד הציבורית מאידך. רק חשוב שנזכור כי המונח "סדר יום ציבורי" הוא דבר שאנחנו אחראיים לו. לא מספיק להסתמך על הכותרות הראשיות. לפעמים בריא ונכון לקרוא גם את האותיות הקטנות, וגם את הכתבות המסתתרות בנבכי הפורטל האינטרנטי ולא רק באלה המטוקבקות ביותר או הנצפות ביותר.
ואם כבר הזכרנו סדר יום ציבורי, יש להבין שזהו מונח חשוב ביותר, אשר כל אחד מאיתנו מסייע בעיצובו ובייצורו. משונה לחשוב על כך, אבל לרוב אנחנו כפופים לסדר יום ציבורי שנבחר עבורנו על-ידי אדם אחר – יהא זה עורך העיתון, כתב החדשות, או אפילו על-ידינו אנו, אבל מבלי משים, באותה הקלות האוטומטית שבה האצבע שלנו לוחצת על שלט הטלוויזיה או על מקשי העכבר.
בעולם שבו המידע נמצא בשפע כה רב עד שהסכנה לטבוע בו נעשית ממשית, חשוב מאד לבחור לאילו חומרים אנחנו בוחרים להיות חשופים, ולהקדיש זמן לשאלה עד כמה אנחנו באמת בוחרים למה אנחנו מקדישים תשומת לב.
הכנרת היא אחד הדברים שכדאי שנשים בראש סדר העדיפויות שלנו, מאחר שאנחנו חיים במדינה הזקוקה נואשות למים (מי אמר התפלה ולא קיבל?). כמו כן ראוי שנזכור את היכולת האנושית לצאת קצת אל מחוץ לעצמנו ולהעניק גם לאדם אחר. וכן, חשוב גם לחשוב מדוע פרוייקטים ברמה לאומית סומכים ידיהם על טוב לבם של אנשים ולא מתרחשים מכח החלטה מתודית ומאורגנת של מוסדות השלטון.
לכן, מחר בבוקר, כשאתם פותחים את המחשב או את העיתון, נסו לברור לכם מבין ים הנושאים את אלו שהייתם רוצים שיהוו את סדר היום שלכם. יתרה מזאת – צרו לעצמכם סדר יום. בכל המובנים, זוהי הבחירה הנבונה לעשות.