אתם לא יודעים כמה חיכיתי "לשים את ידי" על "לגבר באמת", ספר המקבץ תשובות של בארי לונג לשאלות של גברים מכל רחבי העולם. כל כך רציתי לדעת מה גברים חושבים: מה הם ישאלו, כיצד הם ינסחו, מה מעניין אותם באמת. כמו מל גיבסון ב-"מה נשים רוצות", רק שבהפוך.
בהתחלה הרגשתי כמו מציצנית. בהמשך, פשוט התאהבתי. בנער בן השש עשרה שמגלה את האהבה לראשונה וכולו בתוליות מקסימה. בגבר המטפל באשתו חולת האלצהיימר, שמרגיש רגשות אשם על עייפותו הרבה ועל רצונו לאשפז אותה. וגם באיש שאשתו החולה מבקשת לשים קץ לחייה.....וגם בשחקן התיאטרון השקספירי מלונדון, שגילה לאחר שלושים שנה, שהאהבה נמצאה מאז ומתמיד לצידו בדמותה של אשתו... בכולם, בכולם התאהבתי וכל הזמן תהיתי - איפה הם? איפה הגברים המופלאים הללו, שמתרגלים את דרכי האהבה של בארי לונג עם בנות זוגם ואינם מבקשים להשתלט ולכבוש מחד אך גם לא להסיר אחריות מנגד? לרגע שקלתי להגר מן הארץ, כי לא מצאתי שם אף ישראלי.....:)
אבל לבסוף החלטתי ליהנות ממה שיש ואת הארץ הזו אני ממש לא יכולה ו/או רוצה להחליף, להמשיך לספר על האיש ומשנתו ולנסות לעורר את קוראי לשאול את עצמם שאלות.
לתרגל אהבת אשה
והפעם - מה זה אומר להיות גבר? מה זה בשבילך? מתי אתה מרגיש גבר? תמיד? האם אף פעם לא? עד כמה זה תלוי באחרים? מלא שאלות למחשבה, אה?
המוטו של בארי לונג בכל הקשור להתפתחותם הרוחנית של גברים הוא זה – אין כל צורך שתפרוש למנזר בודד בהימלאיה, תמדוט כל היום או תחפש הארה. כל שעלייך לעשות זה – לתרגל אהבת אשה.
אבל איך עושים זאת? איך באמת אוהבים אשה? או ליתר דיוק, איך אוהבים אשה באמת?
כל גבר יודע שמה שמעסיק אותו ביותר, מילדות ועד סוף ימיו, כותב בארי לונג, הוא – אשה. הוא יכול לומר שאיננו חפץ בזוגיות אך עדיין ימצא עצמו חושב על אשה. על כיצד יאהב אותה או מה הוא יעשה לגופה כשהם יפגשו. הוא "יודע" שאשה היא תמצית האהבה. מה שמפריע לו ומונע בעדו מלאהוב אותה – הוא תשוקתו המינית, שגורמת לו לעשות איתה סקס במקום אהבה, שני דברים שונים לחלוטין, לטענתו.
כל עוד גבר מצדיק את המיניות שלו, טוען בארי לונג, לעולם לא יוכל לאהוב אשה ולכן, על מנת לאהוב אשה, עליו להיגמל מן האני המיני שלו. הצהרותיו של לונג בנושא הן חד-משמעיות ונטולות פשרות ומי מכם שירצה להתוודע אליהן ואף לתרגלן, מוזמן לקרוא את "מעשה האהבה" או לפנות אלי בשאלות. אבל כעת, ברצוני לשאול דווקא אתכם, גברים ונשים כאחד – מה דעתכם? מהו האני המיני? האם הוא "מזיק" לאהבה? ואם כן, מתי? באילו תנאים? האם עולם הפנטזיה בכלל וזה המתועל למין בפרט, למשל, צפייה בחומר פורנוגראפי - מסייע לאפשרות של אהבה ממשית או מחבל בה? האם "תמונות" כאלו ואחרות במוחנו, מסייעות לנו או מקשות עלינו לקבל ולאהוב בן אדם אמיתי?
גבר או אשה- המהות שלנו היא אהבה
לאהוב אשה, מלמד בארי לונג, זה לרדת לעומקים של עצמך, לזהות ולהכריז על כך שאתה אוהב אותה יותר מכל דבר אחר בעולם. לאהוב אשה זה ליהנות להיות במחיצתה. זה לאחוז בידה וליהנות מכל רגע עם היצור הזה שקבלת במתנה מן האל. כשאתה מלטף, מנשק, עושה איתה אהבה – אתה כולך הנאה פשוטה וטהורה, מבלי שיהיה בך שום רצון לסיפוק עצמי.
כשאתה מכיר בכך שמהות נשמתך היא אהבה, אתה יכול לתקשר עם מהות האהבה של שותפתך למסע באינסוף דרכים.
בארי לונג לימד את תלמידיו להיות נאמנים לאשה אחת. אין טעם להישאר עם אשה ברגע שהאהבה נגמרת, הוא אומר, אך כל עוד האהבה פועמת, היה רק עם אשה אחת. תרגל איתה תקשורת ישרה ואמיתית וראה עד כמה תוכלו לצלול אל תוך מסתורי האהבה.
נשים בעולם הן כל כך פצועות, הוא ממשיך, ואשה, עד שלא תאמין ברובד הלא מודע הכי עמוק שלה, באהבתך אליה, לא תוכל לתת לך את כל כולה וכך, לא תוכל לחוות את האנרגיות האלוהיות המופלאות שלה. זוהי האנרגיה של האשה, שב ומדגיש בארי לונג, שמטהרת את הגבר משליליותו.
לחבר בין שמיים וארץ
אציל, הוא קורא לגבר שאוהב אשה באמת. אציל, כי הוא הסכים "למות למען האהבה" במובן זה שהוא ויתר על התפישות, הרעיונות וההתניות שהיו לו לגבי הנושא.
אבל, ממשיך לונג, עלייך להתמודד עם העולם על מנת להיות חופשי ממנו. על מנת שגבר יוכל להקדיש את מירב מרצו להתפתחותו הרוחנית, שעיקרה היא תרגול אהבת אשה – עליו להביט ביושר בכל הסחות הדעת והדברים הלא פתורים בחייו היומיומיים, כגון פרנסה, הורות וכדומה. אם יישארו בחייו אזורים לא פתורים, הם ישאבו ממנו אנרגיה הנחוצה לעבודתו הפנימית. ולכן, אחזור ואדגיש את אשר ציינתי בשמו של בארי לונג בתחילת המאמר - אל לו, לגבר, לשאוף אל המוחלט – אלוהים, הארה ושאר מושגים נשגבים, מכיוון שאז לא ישים לב לדברים המבקשים תיקון המונחים בפניו בחיי היום יום שהם הם העיקר!!!!!, כי החיים הם כאן ועכשיו- בהווה ובשגרה היומיומית.
הייתי נוהג ללכת לדוג עם חמי. הוא מספר. הוא דג את הדגים הטובים ביותר ואני... לא ממש הצלחתי. היכן אני טועה? שאלתי את חמי. אתה נוהג כמרבית האנשים, השיב לי. אתה זורק את החכה רחוק, אבל הדגים שוחים פה, ממש למרגלותייך, בשעה זו של היום.
זה מדהים לחיות כך, רק לאהוב, מבלי לרצות לקבל, כותב בספר אחד הגברים.
כן, בארי, מוסיף אחר, לבסוף מצאתי בחיים משהו שכדאי למות למענו. טוב "למות" בעד האהבה.
מה אומר ומה אגיד?
תודה לך, בארי לונג.
שרית סלאי-קדוש, אשה.
למאמרים נוספים בסדרת "בארי לונג":
על גידול ילדים באהבה
עכשיו תורה
לפורום הורים וילדים בלמידה משותפת